פסק-דין בתיק ע"פ 19927-06-11

1.         לפנינו שני ערעורים פליליים שהדיון בהם אוחד: ערעורו של מאיר מזרחי (להלן- הנאשם) על הכרעת דין וגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ר' שלו-גרטל) לפיהם הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, באיומים ובהחזקת סכין, ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בהם 12 חודשי מאסר על תנאי שהופעל) ו-6 חודשי מאסר על תנאי (ת"פ 1757/09). וכן ערעורה של המדינה (להלן- המאשימה) על קולת העונש שהוטל על הנאשם בגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' לי-רן) על פיו הושתו על הנאשם, בגין שורה ארוכה של עבירות בהן הורשע, תשעה חודשי מאסר בפועל (כולל 6 ו-4 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו בחופף) וכן מאסרים על תנאי (ת"פ 15348-01-11).

2.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירות של גניבה, תקיפה סתם, שתי עבירות איומים והחזקת סכין (ת"פ 1757/09). בהכרעת דין שניתנה ביום 27.6.10, זוכה הנאשם מעבירות גניבה, תקיפה, ומאחת מעבירות האיומים, והורשע בעבירה של איומים כלפי שוטר והחזקת סכין. עם מתן הכרעת הדין, ביקש ב"כ הנאשם מבית המשפט להורות על הגשת תסקיר שירות מבחן, זאת לאחר שהנאשם השתלב בהליך טיפולי במסגרת רשויות הרווחה, ועל מנת לעתור להארכת מאסר על תנאי בר הפעלה שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם. בית המשפט נעתר לבקשה והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. בהגיע מועד שמיעת הטיעונים לעונש, טרם הוגש התסקיר, אולם נתברר כי בינתיים נעצר הנאשם עד לתום ההליכים בגין חשד לביצוע עבירות אחרות. לאור זאת, לא ראה בית המשפט להמתין לתסקיר שירות המבחן. בגזר דין שניתן ביום 1.5.11 הוטלו על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי. כן הופעל במצטבר מאסר על תנאי בן 12 חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ 1283/05 של בית משפט השלום בירושלים, באופן שבסך הכל הוטל על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל מתוכם נוכו ימי מעצרו (כתשעה חודשים).

3.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום נוסף (בגינו נעצר עד לתום ההליכים בעת שהמתין למתן גזר דין בתיק הקודם) אשר ייחס לנאשם עבירות של תקיפה סתם, איומים והיזק במזיד (ת"פ 15348-01-11). הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע, על פי הודאתו, בעבירות אלה. עוד הורשע בשורה ארוכה של עבירות שיוחסו לו בתיקים נוספים שצירופם נתבקש, ובהן הודה: החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (ת"פ 20666-06-11), איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי והפרעה לעובד ציבור (ת"פ 1325/09 של בית משפט השלום בבית שמש), היזק לרכוש במזיד (פ"א 181/11(תחנת מוריה)), גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב (פ"א 130/11 (תחנת לב הבירה)). בגין הרשעתו בכל העבירות הללו, ותוך התחשבות בתקופת המאסר שהוטלה עליו בתיק הראשון, הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים החל מיום מעצרו (7.1.11), שני חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים בגין עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעה לעובד ציבור או עבירת אלימות, ו- 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים בגין עבירה לפי חוק הונאה בכרטיסי חיוב. בית המשפט הוסיף והורה על הפעלתם בחופף (הן בחופף זה לזה והן בחופף למאסר שהוטל בתיק זה) של 6 ו-4 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגד הנאשם בת"פ 1516/09 של בית משפט השלום באשקלון ובת"פ 8112/08 של בית משפט השלום בירושלים.

4.         הנאשם משיג על הכרעת הדין שניתנה בעניינו, וכן על חומרת העונש שהוטל עליו בת"פ 1757/09. כן הוא טוען כי משהורה בית משפט קמא על עריכת תסקיר, היה עליו להמתין לקבלת התסקיר טרם מתן גזר דינו. המאשימה משיגה על קולת העונש שהוטל על הנאשם בת"פ 15348-01-11 וטוענת, בין יתר טענותיה, כי בשל העובדה שהנאשם החל לרצות את המאסר שהוטל עליו בת"פ 1757/09 ביום 1.5.11, ומאחר שלא ניתנה הוראה לריצוי שתי תקופות המאסר במצטבר, נענש הנאשם, בגין שורת העבירות בהן הורשע, בפחות מארבעה חודשי מאסר בפועל (מיום מעצרו 7.1.11 ועד לתחילת מאסרו בת"פ 1757/09 ביום 1.5.11).

5.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הנני סבורים כי יש לדחות את ערעורו של הנאשם, ולקבל את ערעורה של המאשימה.

6.         באשר להכרעת הדין, לא מצאנו עילה להתערב בה. בית משפט קמא בחן בזהירות את הראיות שבאו בפניו וזיכה את הנאשם מעבירות הגניבה, התקיפה והאיומים. זאת בשל סתירות שמצא בעדויות עדי התביעה, אף ש"הנאשם הותיר רושם שלילי ביותר" ואף שעדותו נמצאה "בעייתית בלשון המעטה". בית המשפט הרשיע את הנאשם בהחזקת הסכין לאחר שדחה את גרסת הנאשם לסיבת החזקת הסכין בכליו, והשתית את ההרשעה בעבירת האיומים על עדות שוטר שנתקבלה ע"י בית המשפט כמהימנה. באשר לטענת הנאשם כי הורשע בגין איום שלא פורט בכתב האישום יצוין, כי כתב האישום ייחס לנאשם איומים שונים על החוקר דן רוזנברג. אף כי בכתב האישום צוינו מילות איום מסוימות, נטען גם כי הנאשם הפנה לחוקר "מילות איום נוספות" (ס' 6 לכתב האישום). גם טענותיו של הנאשם לשלילת זכותו להגיב להאשמתו בהחזקת סכין ובאיומים, חסרת משקל, נוכח בחירתו לשמור על זכות השתיקה, מה גם שנשאל מפורשות לסיבת החזקת הסכין. דין ההרשעה לעמוד, אפוא, על כנה.

7.         באשר לעונש. אכן, העונש שהוטל על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע איננו עונש קל, ואולם בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ואף שזוכה מן העבירות שהובילו למעצרו, אין מקום להתערב בו. הנאשם הוא בעל עבר פלילי יוצא דופן. לנאשם עשרות הרשעות קודמות, בגין עבירות שביצע מתקופת נערותו ועד היום, הכוללות עבירות רכוש, עבירות מין, עבירות אלימות, תקיפת שוטרים, איומים, בריחה ממעצר, הונאה, הדחה בחקירה ועוד עבירות רבות ומגוונות. הנאשם נכנס ויוצא מבתי הכלא משנות השישים, ובמהלך שנים אלה ריצה תקופות מאסר רבות, חלקן ממושכות. את העבירות נשוא תיק זה ביצע תוך כדי ניהול הליך פלילי אחר, זמן קצר לאחר ששוחרר מן הכלא בגין עבירות דומות, ושעה שהיה תלוי ועומד מעליו עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים. כפי שציין בית משפט קמא, מדובר בעבריין מועד, אשר חרף גילו, חוזר לסורו פעם אחר פעם, ולפיכך לא נותר אלא להרחיקו מן החברה. מטעם זה קיימת היתה הצדקה מלאה להפעלת המאסר על תנאי במצטבר. אשר לתסקיר שירות המבחן, זה הוזמן לאחר שנתברר שהנאשם החל בהליך טיפולי באמצעות רשויות הרווחה, לאחר ששוחרר ממעצר בתיק זה. הליך זה נמשך כשנה וחודשיים עד שהנאשם הסתבך בעבירות נשוא התיק הנוסף ונעצר. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט אשר לא ראה להמתין לתסקיר שירות המבחן, באשר הטעם להזמנת התסקיר לא  היה קיים עוד.

8.         אשר על כן, ערעורו של הנאשם המתייחס לת"פ 1757/09, נדחה, על שני חלקיו.

9.         יש לקבל את ערעורה של המאשימה. הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות אלימות, איומים, גניבה ועוד, אשר נעברו בין השנים 2008-2011. גם אם היה מקום להתחשב בתקופת המאסר הלא קצרה שהוטלה על הנאשם בתיק האחר, כמו גם בהליך השיקום שיזם, הרי נוכח מועדותו של הנאשם, חורג העונש שהוטל עליו לקולא במידה הדורשת התערבות. ערעורה של המאשימה המתייחס לת"פ 15348-01-11 מתקבל, איפוא, באופן שחודשיים מתוך עונש המאסר המותנה בן ה-6 חודשים שהופעל, ירוצו במצטבר לתשעת חודשי המאסר שהוטלו בתיק זה, ו-4 חודשים בחופף. עונש המאסר המותנה בן 4 החודשים שהופעל ירוצה בחופף למאסר שהוטל, באופן  שהנאשם ירצה בסך הכל 11 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו מיום 7.1.11 ועד יום 1.5.11. תקופת המאסר המצטברת, כמפורט לעיל, תרוצה לאחר תום תקופת המאסר שהוטלה על הנאשם בת"פ 1757/09. עונשי המאסר על תנאי שהוטלו על הנאשם, יעמדו על כנם. יודגש כי בקביעת העונש, נלקחה בחשבון תקופת המאסר שהוטלה על הנאשם בתיק האחר, וכמקובל בערכאת הערעור, לא מוצה הדין עם הנאשם.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, ותוודא טלפונית קבלתו.

ניתן היום,  ז' תשרי תשע"ב, 05 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.